מחקר לא כל כך מעמיק בקרב חברי מועצת השנקל לדורותיהם העלה שרובנו, ובאינדוקציה, כל עם ישראל, לא ממש מנהלים את החיים הכלכליים שלהם, אלא החיים הכלכליים שלהם מנהלים אותם.
עם ישראל, באופן עיקבי לחלוטין נכנס לבורסה לפני שהיא מתחילה לרדת ויוצא ממנה כשהיא בשפל, וזו רק דוגמא אחת. כשהדוגמא הבולטת ביותר היא שאפשר לספור על אצבעות יד אחת את אלו שלא נמצאים באוברדראפט…
לפיכך חברי מועצת השנקל התכנסו שוב לגנוב לי את כל האוכל במטבח ואת כל השתיה בבאר כדי לכתוב את המדריך השלם לניהול החיים הכלכליים המשפחתיים, ואנו שמחים להגיש לכם את הפרק הראשון, פנקס הצ’יקים המשפחתי, אזן פרט והדגם
בתכל’ס, מתי אתם משלמים בצ’ק? רוב המקומות היום בכלל לא מקבלים צ’יקים, ואם כן, זה רק אחרי חקירה של השב”כ. אני למשל מסתובב עם פנקס צ’יקים שמסתובב לי בארנק עוד מימי המנדט הבריטי. ובכ”ז, מדי פעם מבליחה לי הזדמנות להשתמש בה שג’רי סיינפלד הגדיר כ”פתק מהבנק שאומר שאין לי כסף אבל עם תפנה לאנשים הללו, הם יערבו לי, רשמתי פה את השם שלי, ואת סכום הכסף שהייתי רוצה שיהיה לי…” (אני חייב לציין שההזדמנות היא בעיקר כשאני משלשל מעטפות לחתונות של חברים). ולכן שתי העצות הכלכליות הראשונות שיש לנו הן א. הרבו להשתמש בצ’יקים (תמיד יש סיכוי שמישהו ישכח להפקיד, ששכחתם לחתום ולא ישימו לב, או שבטעות הצ’ק ילך לאיבוד ואתם תקבלו משהו בחינם. ב. אזנו באופן תדיר את פנקס הצ’יקים שלכם!
אתם בטח תשאלו את עצמכם מה זאת אומרת לאזן את פנקס הצ’יקים שלכם, ובדיוק בשביל זה אנחנו פה.
קחו פנקס צ’יקים שלם, שימו לב שהוא מחולק ל-4 חלקים לא שווים במיוחד, והם:
הכריכה הקדמית (לרוב דף אחד)
הכריכה האחורית (לרוב דף אחד)
הצ’ק עצמו
הספח
עכשיו…… לפני שאתם משתמשים בצ’ק, אם אתם רוצים לאזן את הפנקס על אצבע אחת, נקודת האיזון היא בערך באמצע הפנקס. תהליך השימוש בצ’ק הינו כדלהלן:
א. מילוי ה”שלמו לפקודת”. ב. מילוי הסכום בספרות (כולל כמובן את הקו שמונע מאנשים לרשום וגם מליון ש”ח. ג. מילוי הסכום במילים (ופה נכנס הצ’ק השני כי תמיד טועים בצ’ק הראשון) ד. מילוי התאריך (ופה נכנס לתמונה הצ’ק השלישי אחרי שטעינו גם בתאריך) ה. חתימה ו. סימון קרוס ומחיקת ה”לפקודת” (לא שבאמת אנשים יודעים למה הם עושים את זה) וז. והחלק החשוב ביותר, תלישת הצ’ק ומסירתו לנמען.
בסיום התהליך, כשאתם תולשים את הצ’ק מהפנקס (ביחד עם שני הצ’קים השגויים) אתם בעצם מפירים את נקודת האיזון הרגיש (זכרו כי הספחים מרוכזים כולם בצד אחד) ולכן לאחר כל מסירת צ’ק יש למצוא את נקודת האיזון החדשה על האצבע…
הקוראים חדי העין הבחינו בוודאי כי לא באמת עשינו משהו עם הספחים, ולכן נשאלת השאלה למה הם שם? אני ממלא את הספחים בכל מיני אמרות שפר הנוגעות למי שאני משלם לו את הצ’ק (למשל הזוג הנ”ל התקמצנו על המנות, לא הגיע להם הXXX ש”ח שנתתי להם)
בכל מקרה, לאזן את פנקס הצ’יקים זו רק מיומנות איזון אחת שהחיים הלכלכליים מזמנים לנו. כשתגיעו לליגה הלאומית תלמדו איך לבצע מעשי לוליינות גדולים בהרבה, למשל לאזן את התקציב, או לאזן את מאזן התשלומים. ולמרות שהתכונות הנדרשות בכל מקרה איזון הן זהות, המיומנות של המאזנים הלאומיים לרוב נמוכה אפילו משלכם, אתם הרי לפחות משתמשים בצ’קים ולא מקבלים מעטפות מזומנים (הלוואי שתקבלו מעטפות מזומנים)
האם יש קשר בין איזונים ובלמים למאזן או לאיזון הנוכחי?
נ.ב.
אני חושב שכדאי שתפתחו איזור של מדריכים
זה שנשאר בבית
March 31st, 2009