כשהקהל במשחק של בני השרון בתורכיה פרץ למגרש וגרם להם להפסד טכני (הרי ברור שהם אלו שירדו מהמגרש) וכשנשיא תורכיה החליט לנטוש פאנל מכובד שישב בו גם שמעון פרס, ישבו בעלי הקלאבים באנטליה וחייכו לעצמם, בישראל הרי קראו לחרם צרכנים על בתי המלון, הקלאבים והטיסות הזולות. למה הם ישבו וצחקו, כי שנים של התבוננות בתייר הישראלי הממוצע יכולות להוביל לכמה תובנות:
א. שבוע בלי ישראלים הוא לא באמת עונש עבורם, זה שבוע שבו בוודאות הם יכולים לדעת כמה מגבות, סדינים, חלוקים, נעלי בית, ברזים, טלוויזיות מיטות, מזרונים וכו’ יהיו גם בסוף השבוע, ולא רק בתחילתו.
ב. חרם צרכנים ישראלי זהה בערך במשך שלו לתקופה שבה יכולה לקום ממשלה בישראל לפני שהמילים “משבר קוליציוני” מופיעות שוב בעיתונות דהיינו בערך יומיים
ג. כולנו היינו בצבא וסיכון בטחוני של שהות במקום מסוים לא תרתיע אותנו, אנחנו לא ניתן לטרוריסטים לנצח ולכן גם אם אנחנו יודעים שיש סיכון וודאי לפגיוע כלשהוא, אנחנו נמשיך לנסוע לסיני ולתורכיה, אם היינו יכולים גם היינו מבקרים במכה ובטהרן, הרי יש שם אחלה פיסטוקים (אני אחסוך לכם את הנסיעה ואומר לכם שהפיסטוקים התורכים שאנחנו אוכלים פה לא גידלו התורכים אלא שכניהם הפרסים מדרום מזרח)
ד. כדי לרגן חרם צרכנים נורמלי צריך שקבוצה שלמה של אנשים תהיה בעלת אותה דעה בדיוק.והרי ידוע שאם תשים שני ישראלים ביחד בחדר ותשאל אותם שאלה שמצריכה מהם להביע דעה תקבל שלוש דעות. יש רק סגמנט אוכלוסיה אחד שמסכים לבטל את דעתו מול דעה של “גדולים ממנו” ובגלל זה החרדים הם הקבוצה היחידה שיכולה לארגן חרם צרכנים אמיתי.
ה. לא משנה ממש למה, ישראלים תמיד מחפשים מציאות (ככה התפתח המנהג הציני להיכנס לאתרים של מכירות פומביות באינטרנט בזמן שכולם מול הטלוויזיה בזמן פיגוע) ולכן, נניח שאני ושני החברים שלי תכננו נסיעה לתורכיה והחלטנו לבטל בגלל “המצב” יהיו שלושה אנשים אחרים שישמחו לקבל את הכרטיסים שחברת התעופה תציע במחיר טיפה יותר נמוך (ואם צריך, אפילו במחיר הרבה יותר נמוך)
רק משפט סיכום קצר, אם במקרה אתה בעל חברה זרה ושוקל השקעה בישראל, כדאי. אם בחו”ל קבוצות צרכנים או קבוצות אינטרסים יכולות להשבית לך את העסק, כל מה שתצטרך פה כדי להחזיר אותו חזרה למסלול הוא Sale