השנקל

Funny Money

השופט בדימוס יעקב טירקל נבחר לכהן בראש ועדת הבדיקה לאירועי המשט הטורקי. בתגובה לכך הוא הודיע שהוא נאלץ לדחות את פעילות הועדה השניה שהוא עומד בראשה, והיא הועדה המייעצת לבנק ישראל בנושא השטרות החדשים, ובנק ישראל יוכל להנפיק את השטרות רק ב-2012. אנחנו פה בשנקל, שמכהנים בעצמנו במועצה לשמות רחוב של שטרות ומטבעות (ראשי תיבות מרשרש”מ) מאוד אוהבים שטרות ומטבעות חדשים לא מוכנים לקבל את הדחיה ולכן קוראים מעל דפי אתר זה לאחד את שתי הוועדות של השופט טירקל

מנדט הוועדה לבחינת אירועי המשט – נוסח מחודש

ועדת הבדיקה של אירועי המשט הטורקי בראשותו של השופט טירקל, תבחן לעומק את אירועי המשט ותגיע למסקנות.

במידה והיא תגיע למסקנה מי בארץ אחראי על אירועי המשט היא תמליץ לבנק ישראל להנפיק שטר עם דיוקנו של האחראי.

פשוט, לא?

ואם חושבים על זה לעומק, כבר עשינו את זה יותר מפעם אחת:

ועדת אגרנט – המסנקה הסופית שלה הייתה לשים את גולדה על שטר

ועדת פרס נובל לספרות – בעצם המליצה לא להעניק את הפרס לש”י עגנון אלא לשים אותו על שטר, פשוט היה יותר קל לתרץ את עצם המצאותו על שטר בזכיתו בפרס נובל, אז הוא קיבל אחד על הדרך.

הועדה המרכזית של האינקויזיציה – המליצה בשנת 1492 לשים דיוקן של יהודי שנפטר כבר על שטר, אז הם המליצו על הרמב”מ (כדי שיהודים אחרים ילמדו ששני המצבים בהם ספרדים מוכנים לקבל יהודי זה כשהוא עוזב את ספרד, או כשהראש שלו מופרד משאר הגוף)

ואם חוזרים עוד אחורה… הועדה לבחינת קשרי הון שלטון המליצה בסופו של דבר להעניק את שטר 500 השקלים הישנים לברון אדמונד דה רוטשילד,

וזאת אחרי שהוא הפסיד בהצבעות הקהל למשה מונטיפיורי בשטר של השקל הישן.

הועדה לבחינת מעמדם של אקדמאים יורדים המליצה להנציח מדען שדווקא עלה לארץ וכך מצא את עצמו הד”ר חיים וייצמן על שטר,

לעומת זאת, הם ניסו לפתות את אלברט איינשטיין עם שטר אבל סירבו להעניק לו תנאים של תושב חוזר ולכן הוא העדיף להישאר בניו ג’רזי.

כלכלת הילדים

June 14th, 2010

רבים מכם, בטח אלה מכם שיש להם ילדים, שואלים את עצמם מה דרוש כדי להיות הורה טוב? אז לזה כמובן אין לנו תשובה, אבל אם ניקח את העובדה שאנחנו במעמד הביניים עובדים הרבה שעות, ולא יכולים להרשות לעצמנו לבלות זמן איכות עם הילדים, כל מה שאנחנו יכולים להשקיע בילדים שלנו הוא כסף. וכאן נכנסת שאלת המחקר שלנו, האם ההשקעה בילדים היא השקעה כלכלית כדאית?

כמו שחופר לי כבר שלושה חודשים המרצה במימון בינ”ל, מחירה של אגרת חוב הוא היוון זרמי המזומנים הצפויים ממנה. ובפאראפרזה, כדאי להשקיע בילדים מעט יותר מהיוון זרמי ההכנסות הצפויים מהם.

ואם נפרק את השאלה לשלושה חלקים כמו כל דבר אחר בעולם, נקבל בעצם שלוש שאלות שעליהן ננסה לענות.

1. האם צפויות לנו הכנסות מהילדים? לא

2. כמה הכנסות צפויות לנו מהם? כלום

3. כמה כדאי להשקיע בהם? המינימום ההכרחי לפי החוק.

אבל כמובן שלא נסיים פה, יש הורים שכמובן כן מצליחים להרוויח על חשבון הילדים שלהם. אני בטוח שאמא מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק ממש מבסוטה שהיא שלחה אותו לחוג מחשבים במתנ”ס כשהיא לא יכלה לאסוף אותו מבית הספר בזמן. והיא בטוחה שזה מה שהפך אותו למליונר. אני גם בטוח שאמא של ליאו מסי מבסוטית שהיא רשמה אותו לחוג כדורגל. אז אולי כדאי בכל זאת להשקיע בילדים? לא ועוד פעם, כדי שתבינו לא! בואו תעשו את החשבון לבד…

נניח שמרק צוקרברג הלך לחוג המחשבים בשנת 1999, חוג המחשבים עולה 30$ בחודש למשך 10 חודשים בשנת לימודים ולכן עולה 300$ בשנה. לא נשמע רע כל כך? אז זהו שכן כדי להבטיח החזר השקעה, לא נצטרך לשלוח רק את מארק לחוג מחשבים אלא כמה עשרות מליוני ילדים שהלכו באותה שנה ולא הפכו להיות מארק צוקרברג. התוחלת להחזר חיובי על ההשקעה כל כך נמוכה שמייאש אותי לכתוב את כל האפסים אחרי הנקודה (שגם לפניה יש 0) .

אני בטוח שהורים שיקראו את זה והם מסוג ההורים הדוחפים יגידו, מה פתאום הילד שלי מיוחד, אין לי ספק שהוא יצליח. אני רק יכול להפנות אותם להורים שלהם, גם הם אמרו שהילד שלהם מיוחד וגם הוא הצליח, תגידו אתם זה הצליח?

שונות רלוונטית

June 14th, 2010

פסיקת בית המשפט היום שלאברכים שלמדים בכוללים לא מגיעה קצבת הבטחת הכנסה מקוממת. בפסק הדין מציינים השופטים שתקצוב של תלמידי תורה ולא של סטודנטים פוגע בשוויון.

למי שלמד קצת משפטים המושג שונות רלוונטית אומר הרבה, במקרים בהם השונות היא רלוונטית מוצר ליצור אפלייה על בסיס השונות. למשל, אם נקבע כי עולים חדשים שונים בצורה רלוונטית מישראלים וותיקים בנוגע ליכולת ההכנסה שלהם, מותר ליצור סעיף שאומר שעולה חדש יקבל נקודות זיכוי נוספות במס הכנסה. כל עוד מדובר על שונות שקיים קונצנזוס שהוא רלוונטי האפלייה יכולה לעבור בקלות יחסית (למשל התיקון לחוק החברות הממשלתיות שאומר שמחצית הדירקטורים בחברות ממשלתיות צריכות להיות נשים) ביה”מ קבע למעשה שלא קיימת שונות רלוונטית בין תלמידי ישיבות לתלמידי כולל, וזה מה שמקומם בהחלטה.

ועוד איך קיימת שונות רלוונטית בין סטודנטים לבין תלמידי כולל, והשונות הזאת מצדיקה אפלייה חד משמעית לטובת הסטודנטים, שלהזכירכם, אמנם מתוקצבים ע”י הממשלה, אבל לא ישירות, אלא רק באמצעות האוניברסיטאות עצמן. תלמידי הישיבה לעומת זאת, מתוקצבים עצמאית, בתשלום הבטחת הכנסה,  והיקפית באמצעות המימון לישיבות עצמן. בפעם האחרונה שבדקתי, הסטודנטים הם אלו שאח”כ חוזרים ומשלמים מיסים למדינה , ולכן אפשר היה לראות את התשלום לסטודנטים כהלוואה ולא כמימון חד צדדי. ברוב המדינות המתוקנות זה מה שקורה, המדינה משלמת את הלימודים באוניברסיטה, והסטודנטים שסיימו ללמוד מחזירים את ההלוואה כשהם מצטרפים למעגל העבודה. האברכים מקבלים את המימון הכפול, ולא בדיוק חוזרים למעגל העבודה אח”כ כדי לשלם מיסים.

אני מבין אבל למה המדינה לא רוצה לשלם לסטודנטים, נעזוב את זה שיש המון סטודנטים, ושזה ינגוס נתח רציני מתקציב המדינה. מה יצא לנו אם יהיו יותר סטודנטים? יותר בוגרי תארים? ולכן יותר אנשים שיוכלו להתמודד על משרות בכירות, שחברי הממשלה לא יוכלו להמשיך לחלק לחברים שלהם שלא בדיוק סיימו ללמוד… בתיכון… אז אין שום סיבה ללכת ולממן סטודנטים.

עוד סיבה היא שחלק גדול מהסטודנטים הולכים ללמוד משפטים, יותר עורכי דין = יותר עובדים בפרקליטות, = יותר חקירות נגד פוליטיקאים… בעצם… הדבר האחרון שאנחנו צריכים בארץ זה עוד עורכי דין, עזבו אותם לא צריך לממן… הם כבר ידאגו לעצמם.

האתר הזה אמור להיות אתר סאטירי מצחיק, והמאמר הזה לא כל כך יצא מצחיק ולכן אסיים בבדיחה:

השופט אדמונד לוי הוא היחיד שקבע שהשונות בין אברכים לסטודנטים היא רלוונטית, רק שהוא החליט שהיא רלוונטית להמשך המימון החד צדדי, רק שהמימון צריך להמשיך ללכת לאברכים. עכשיו אל תגידו לי שלשופטים אין חוש הומור…