השנקל

גם אני רוצה.

גם אני רוצה, כמו חברי הכנסת שלנו להיות אחראי על כמה כסף אני מקבל בחודש. הרי אני לי צל ספק שאני גם מתאים עובד יותר קשה מהם, וגם יותר מתאים מהם להיות חבר כנסת. איך אני יודע שאני יותר מתאים מהם? כי אני לא רוצה להיות חבר כנסת ולפי אדוננו מורנו ורבנו דאגלס אדאמס מי שהכי רוצה להיות בשלטון הוא זה שהכי פחות מתאים להיות בשלטון… ואם הם כבר בשלטון הם צריכים להיות קצת אחרי האחרונים שיקבעו לעצמם מה המשכורת שלהם.

אני יודע, אני יודע, אסור להם לפי החוק לעבוד בשום מקום אחר. זה עוד חוק שבמדינה מתוקנת לא היינו צריכים. הרי חבר כנסת צריך להיות כל כך עמוס בענייני הכנסת שלא אמור להיות לו זמן לעבודה נוספת. לי אין זמן לעבודה נוספת אז איך להם היה? אבל זה שאסור להם לעבוד בעבודה נוספת לא אומר שהם לא מקבלים מספיק תוספות למשכורת, טיסות לחו”ל, תקציבי קשר עם הציבור, וטובות הנאה אחרות הרבה מעל ומעבר למה שרשום להם בתלוש.

גם אני רוצה לקבוע כמה שעות אני אעבוד, הרי אין שום סעיף שמחייב אותם אשכרה להגיע לעבודה, הם לא חייבים להתייצב בוועדות בהם הם חברים או במליאה, אפילו על חוקים שהם הציעו בעצמם.   וכל זה כשיש להם לפחות שתי פגרות ארוכות כל שנה, ופגרה לפני כל מערכת בחירות, וגם חבר כנסת שמופיע לכל דיוני הוועדות והמליאה, עדיין עובד שלושה ימים בשבוע, גג 30 שבועות בשנה.

גם אני רוצה לקבל 20000 שנקלים בחודש על עבודה שיכולה להיות מרתקת יכולה באמת להשפיע על חיי התושבים במדינה, גם אם רוב העוסקים בה לא באמת שם כי העבודה מרתקת או משפיעה על חיי אנשים אלא כי היא מעמידה אותם במצב של כוח והשפעה על מסגרת הפנסיה של עצמם. אפשר גם לחשוב על זה ככה, בעלות של 120 חברי הכנסת שלנו אפשר היה להעסיק 1000 עובדים בשכר מינימום, אותו שכר מינימום שחברי הכנסת שלנו לא הסכימו להעאלות השבוע…

שמעתם על ההצעה החדשה של יצחק תשובה בנוגע לגז? הוא מציע שהחברה בבעלותו תעזור ללבנונים לחפש גז טבעי מול חופי לבנון בתמורה לשלום. אנחנו ב”שנקל” חושבים שזה רעיון מצויין, הרי ידוע ש-Money Makes the world go around, ואולי זאת אחלה דרך לא לוותר על כלום ועדיין לעשות שלום, וזה הוביל אותנו למחשבה מצויינת. אולי יש משהו עוד דברים, מלבד שטחים שאנחנו יכולים לתת לשכנינו תמורת שלום?

נתחיל משכנינו מצפון מזרח, סוריה – סוריה נמצאת על פרשת דברכים בין המזרח למערב, היא מנסה גם לשחק עם האיראנים  וגם עם המערב בתקווה שאלה או אלה יעזרו לה לבנות כור גרעיני. אני מציע את תוכנית “פרס תמורת שלום” – הסורים מקבלים הכרה בינלאומית מיידית, ואת האיש היחיד שיכול לבנות כור גרעיני במדינה מפותחת כמו סוריה. פרס מקבל עוד פרס נובל, ואנחנו מקבלים שלום בלי לוותר על שום דבר שאנחנו באמת צריכים כמו רמת הגולן.

עירק – הבעיה הכי גדולה של העירקים בימים אלה היא הסכסוך הבין עדתי, המון פיגועים, המון אזרחים הרוגים. ומה אין להם? חבורה של אנשים מסורים שיעזרו לאסוף את הגופות. אני מציע לתת לעירקים את זק”א תמורת שלום, ואז הם יוכלו להדפיס על החולצות שלהם את הכיתוב “זק”א Collecting People for Peace”

אירן – התקופה הטובה ביותר למדינה הייתה כמובן תקופת השאה, והבעיה היום היא שאין להם מישהו כזה, שליט מולטי מיליארדר שיעשוק את התושבים ויקח הכול לעצמו ולכן אני מציע את תוכנית “אוליגרך תמורת שלום” אפילו ניתן להם לבחור אוליגרך לטעמם.

לוב – מועמר קדאפי כנראה שרוט עמוק מאוד, והוא גם מחפש את קרבת המערב. מה שחסר לו זה כמובן מישהי לצידו שתאזן את הטירוף שלו בטירוף משלה. ומכיוון שהוא בכ”ז שליט של מדינה ערבית, הוא צריך יותר מאחת. מי יכולות לבצע את התפקיד יותר טוב מנשות שרי הממשלה שלנו? ולכן אני מציע את תוכנית “נשות שרי הממשלה תמורת שלום”. תגידו לי למה בדיוק נתגעגע אצל הגב’ נתניהו, ברק, בן אליעזר, ושות. אבל היי, קדאפי לא יכול להסתפק גם בהן, הוא ירצה תוספת. תמיד אפשר לקזז את הכנסת מחברות הכנסת זועבי ומיכאלי (אנסטסיה) ולקבל קצת יותר שקט במדינה…

תימן – בתהחשב בכמות שיחי הגת שגדלים אצלי בשכונה בראש העין, אנחנו יכולים להתחיל לייצא את העלים, ומכיוון שזה פחות או יותר כל מה שתימן צריכה, תוכנית “גת תמורת שלום” תהיה קלה לביצוע.

תורכיה – אין משהו שהתורכים רוצים כרגע יותר מאשר את התייר הישראלי בחזרה (…כן… בטוח…) ולכן אני מציע את תוכנית “תיירות תמורת שלום” וכדי שהתורכים לא ירגישו שהם מוותרים על החרם, אנחנו מרשים להם לבטל את הטיסות חזרה לארץ…

שוודיה – גם השוודים לא כל כך אוהבים אותנו, אבל להם אני מוכן לתת רק משהו אחד, כמו שבאנגלית קוראים לזה – A Swift Kick in the Ass, כן, כן שלום אנחנו לא צריכים מהם, ובטח שלא הנחה באיקאה, אבל פיגוע התאבדות אחד בלב שטוקהולם, אחד קטן, בלי הרוגים ובלי הרבה נזק, וגם הם יבינו מה זה לחיות תחת טרור. פשוט היה להם טוב מדי עד עכשיו…

השופט בדימוס יעקב טירקל נבחר לכהן בראש ועדת הבדיקה לאירועי המשט הטורקי. בתגובה לכך הוא הודיע שהוא נאלץ לדחות את פעילות הועדה השניה שהוא עומד בראשה, והיא הועדה המייעצת לבנק ישראל בנושא השטרות החדשים, ובנק ישראל יוכל להנפיק את השטרות רק ב-2012. אנחנו פה בשנקל, שמכהנים בעצמנו במועצה לשמות רחוב של שטרות ומטבעות (ראשי תיבות מרשרש”מ) מאוד אוהבים שטרות ומטבעות חדשים לא מוכנים לקבל את הדחיה ולכן קוראים מעל דפי אתר זה לאחד את שתי הוועדות של השופט טירקל

מנדט הוועדה לבחינת אירועי המשט – נוסח מחודש

ועדת הבדיקה של אירועי המשט הטורקי בראשותו של השופט טירקל, תבחן לעומק את אירועי המשט ותגיע למסקנות.

במידה והיא תגיע למסקנה מי בארץ אחראי על אירועי המשט היא תמליץ לבנק ישראל להנפיק שטר עם דיוקנו של האחראי.

פשוט, לא?

ואם חושבים על זה לעומק, כבר עשינו את זה יותר מפעם אחת:

ועדת אגרנט – המסנקה הסופית שלה הייתה לשים את גולדה על שטר

ועדת פרס נובל לספרות – בעצם המליצה לא להעניק את הפרס לש”י עגנון אלא לשים אותו על שטר, פשוט היה יותר קל לתרץ את עצם המצאותו על שטר בזכיתו בפרס נובל, אז הוא קיבל אחד על הדרך.

הועדה המרכזית של האינקויזיציה – המליצה בשנת 1492 לשים דיוקן של יהודי שנפטר כבר על שטר, אז הם המליצו על הרמב”מ (כדי שיהודים אחרים ילמדו ששני המצבים בהם ספרדים מוכנים לקבל יהודי זה כשהוא עוזב את ספרד, או כשהראש שלו מופרד משאר הגוף)

ואם חוזרים עוד אחורה… הועדה לבחינת קשרי הון שלטון המליצה בסופו של דבר להעניק את שטר 500 השקלים הישנים לברון אדמונד דה רוטשילד,

וזאת אחרי שהוא הפסיד בהצבעות הקהל למשה מונטיפיורי בשטר של השקל הישן.

הועדה לבחינת מעמדם של אקדמאים יורדים המליצה להנציח מדען שדווקא עלה לארץ וכך מצא את עצמו הד”ר חיים וייצמן על שטר,

לעומת זאת, הם ניסו לפתות את אלברט איינשטיין עם שטר אבל סירבו להעניק לו תנאים של תושב חוזר ולכן הוא העדיף להישאר בניו ג’רזי.